<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ל"ט</h1>
<h2>דף טז:</h2>
האוכל מבהמה טמאה או חיה ועוף הטמאים כזית לוקה וכן האוכל דג טמא או שרץ העוף כגון חגב טמא וזבוב ויתוש ודבורה וצרעה וכיוצא בהן כזית לוקה. וכן האוכל (בהמה) [בריה] טמאה בפני עצמה כולה אפילו היתה פחותה מן החרדל לוקה בין שאכלה חיה בין שאכלה מתה ואפילו סרחה או נשתנית צורתה. וכן האוכל כזית משרץ הארץ כגון נחש ועקרב וחפושית ונדל לוקה.
אמר אביי אכל פוטיתא פי' שרץ המים לוקה ד' דכתיב ושקץ יהיו לכם וכתיב בשרצים אל תשקצו את נפשותיכם לא שנא דים ולא שנא דיבשא הא תרי וכתיב ביה ולא תטמאו הא תלתא וכתיב במשנה תורה וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת הא ארבעה. אכל נמלה פי' שרץ הארץ לוקה חמש הני תרי אל תשקצו ואל תטמאו דלא כתיב בהו על הארץ אלא בסתם משמע בין דמים בין דארץ וחד וכל השרץ השורץ על הארץ וחד לכל השרץ [וחד] ולא תטמאו את נפשותיכם. אכל צרעה לוקה שש הני חמשה ולאו דשרץ העוף דכל שרץ העוף טמא הוא לכם במשנה תורה.
